פלמנקו - הריקוד המפורסם

פלמנקו - הריקוד הספרדי

פלמנקו, הוא סגנון הריקוד האופייני לספרד, הוא מלווה במוזיקה צוענית שהתפתח באנדלוסיה  בדרום ספרד בתקופות שלפני הרקונקיסטה ולאחריה, וספג השפעות תרבותיות של העמים השונים שחיו אז באזור: ספרדים, צוענים, מוסלמים ואף יהודים.

הפלמנקו נודע בהיותו סגנון מוסיקלי מורכב, אשר מבוסס על כ-60 סוגי מקצבים, שחלקם מורכבים ביותר - 12 פעימות בעיקר, ובנוסף 2,4,6,5.

מקורו של הפלמנקו בשירת הרועים בהרים. בהמשך התפתחותו צורפה הגיטרה, כיוון שהייתה כלי ליווי פופולרי בספרד דאז, יחד עם מחיאות הכפיים ( בספרדית: פאלמאס ) ורקיעות רגליים קיצביות. מאוחר יותר התפתח הריקוד. כך נוצר השילוש המפורסם - שירה, גיטרה וריקוד. לבסוף, בשנות השבעים של המאה ה - 20, הצטרף הקחון - תוף הפלמנקו. מקור השם פלמנקו אינו ידוע, ישנה סברה הקושרת אותו למילה הערבית פאלח וישנה סברה הקושרת אותו למילה הלטינית פלמה (בעברית: אש ) בגלל האמוציות הרבות המובאות בריקוד.

הזמר ( Cantador) והגיטריסט של הפלמנקו נותנים השראה לרקדן, תוך שהם מוכיחים להתאים את עצמם אליו. ריקוד הפלמנקו, מתאפיין בחופש הצורני שלו, בביצוע הספונטני ובהיבט האלתורי והווירטואוזי שלו. כל רקדן מפתח את הסגנון האישי שלו המבוסס של הטכניקה הבסיסית.

עבודת כפות הרגליים היא המאפיין הבולט ביותר שלו. עם ההקשה באצבעות, בעקב ובכף רגל מלאה. כל רקדן הפלמנקו יוצר, מגוון אינסופי של טונים ושל שילובים קיצביים. לכך מצטרפים הנשיאה המיוחדת של הראש ושל פלג גופו העליון של הרקדן, ותנועות הזרועות האצבעות שהן בסיסיות להבעה.